נהלל, הישוב המיתולוגי המסמל את ימי הזוהר של הציונות, מסמליה המובהקים של ההתיישבות החלוצית העובדת של שנות ה-20, מתווך אל תוך המוזיאון באמצעות דשא סינתטי ושטיחי משרד זולים. הנוף החקלאי, אייקון של נוף ישראלי המייצג את נס הפרחת השממה, כמו הודגם לכדי עיגול מושלם בשלל גווני הירוק, הצהוב והחום.

 מבין המיתוסים הישראלים נהלל הוא שם נרדף לעבודת כפיים עברית, להגשמה ולשורשיות כפרית. האסטרטגיה של וינשטיין – לייצג את היישוב כמשחק הרכבה לילדים (פאזל) – נועדה להעלות באמצעותה שאלות חברתיות ופוליטיות, המערערות על ההקשר המיידי של הדימוי הכה מוכר. הטבע הפורה והרוחש חיים נעשה משטח עקר, סינתטי ומבוית, הניתן לפירוק והרכבה. פאר החקלאות המודרנית, הטריטוריה האוטופית של “מלח הארץ”, הפכו למשחק ילדים מפורק לחלקיו.

מיצב זה, שנעשה בעקבות עבודתו המונומנטאלית עמק יזרעאל (2002), מגלם את כל התכונות המאפיינות את עבודתו של וינשטיין: רגישות לחומר ולחלל, עיסוק בפני שטח באמצעות חומרים סינתטיים נחותים, מניפולציות של הסוואות, תחליפים והתחזויות, וכן הסטות של הקשר ומשמעות ביחס לקלישאות.